הרבה מזמני בחיים מוקדש לפינוי פסולת, לשחרור הגוף – נפש מטראומות ואמונות החוסמות את הזרימה הפנימית. לשם פינוי הפסולת צריך לאתר אותה. הכלי המאפשר איתור הוא התבוננות.
יש התבוננות בדיעבד ויש התבוננות המתרחשת תוך כדי אירוע. התבוננות בדיעבד היא זו בה אנו מנסים לשחזר סיטואציה לאחר מעשה כדי להבין מה התרחש בה. התבוננות תוך כדי אירוע היא זו בה, ברגע אמת, אנו מצליחים בו בזמן להיות בתוך סיטואציה וגם להתבונן בה.
מדובר כאן בפיתוח יכולת של הימצאות בשקט של זרימה בתוך עין הסערה, טיפוח ופיתוח מצב תודעה של הוויית זרימה שקטה בתוך המולת החיים. פיתוח היכולת הזו להיות בזרימה שקטה הוא תהליך ארוך הדורש תחזוקה מתמדת.
התבוננות מתוך זרימה משמעה להישאר בתחושת זרימה גם תוך כדי נהיגה בתחבורה מתעתעת, במגע עם רשויות, בתור עמוס בסופרמרקט, בביקור אצל קרובי משפחה שקשה אתם.
ניתן לתאר את חוויית ההתבוננות מתוך זרימה כהימצאות במעין קשב חצוי שבו עיקר תשומת הלב ממוקדת לאירוע או למשימה בה נמצא האדם, בעוד מעט תשומת לב מופנית במקביל לזרימה.
