צליל נעה בכורסא באי נוחות ופתחה: "החיים שלי תקועים. כבר הייתי בכמה טיפולים פסיכולוגיים, הם לא עזרו לי ואין לי סבלנות לדיבורים." היה משהו נעול, מבוצר ומתריס בקולה. שאלתי אותה האם היא מוכנה לעשות יחד אתי דברים מוזרים, קצת הזויים, שאותם אדגים על עצמי והיא תחקה אותי. בארשת פנים חשדנית וספקנית הנהנה בראשה.
ביקשתי שתתבונן בגוף שלה ותאמוד את מפלס המתח בו היא נמצאת על סקאלה שמאפס עד עשר. היא העריכה את רמת המתח בגוף ב-8 . נקשתי על גופי בטכניקת ה-EFT תוך שאמרתי: "אני מקבלת את עצמי עם זה שאני במתח ואין לי סבלנות לעוד טיפול… אני מקבלת את עצמי עם זה שאני לא מאמינה שיש טיפול שיעזור לי… אני מקבלת את עצמי עם זה שאני לא מאמינה בפסיכולוגים…". היא נקשה על הנקודות שהדגמתי לה וחזרה על המלים. ניכרו בה היסוס ואי נוחות, אבל גם סקרנות. המשכנו משם לסבב מלא של EFT המורכב מנקישות על הגוף ותנועות עיניים, שבמהלכו חזרנו שוב ושוב על ביטויים אלו.
עם סיום הסבב ראיתי מבוכה קשה בפניה של צליל. הטכניקה הפשוטה, המובנית, השונה כל כך מעולם הדימויים המוכר לה של טיפול פסיכולוגי, בלבלה אותה והגבירה את אי הנוחות שלה. הרגשתי בה חשש שמא הגיעה לפסיכולוגית לא רצינית, לא מקצועית. ביקשתי את הסכמתה לסבב נוסף. הפעם נקשנו על נקודות בגוף בנוכחות אמירות מסוג "זה לא טיפול רציני… כנראה הגעתי למקום הלא נכון… לאיזה דבר הזוי נפלתי… נראה לי שהמטפלת הזו התחרפנה… ". עצרנו, הנחיתי את צליל לנשום נשימה עמוקה ולהתבונן במפלס המתח שלה. הפעם אמדה את מפלס המתח ב- 4 וכשהתבוננתי בה נראתה מעט נעולה פחות, נינוחה יותר, אפילו מבודחת לרגע.
לפני שמזמינים אירוע הולכים לטעימות. בעיני, מה שחלף בינינו היה שלב הטעימות הראשוני של טכניקת ה-EFT. לאחר שלב הטעימות סברתי שהגיע הזמן להסבר קצר שייתן מבט-על. הסברתי לה שבכל רגע נתון נתמקד במה שעולה בה באותו רגע, ונעשה עבודה להזרמת האנרגיה תוך התמקדות באותו עניין עצמו. כך נגיע בהדרגה לכל אותן "תוכנות" שתקועות בה ומקשות על הזרימה שלה. בסיוע טכניקת הנקישות ותנועות העיניים נרכך את אותן "תוכנות". אם להיעזר בדימוי חקלאי, נעסוק בתיחוח הקרקע.
צליל התרווחה בכורסה. נראה היה שההסבר מניח את דעתה. ביקשתי שתתמקד בגוף ותצפה מה עולה מתוכה. היא נענתה, והתחלנו סבב נקישות לגבי מה שעלה בה באותו רגע. ביקשתי אותה לתת אומדן של רמת המתח הנמצאת בגופה. ערכנו סבבי EFT עם המלל המלווה. אחרי סבב או שניים התבקשה לשוב ולהעריך את רמת המתח.
כך החל מסע של פגישות שעיקרן התבוננות בגוף, בתחושות הגוף, ברגשות שצפים ועולים, במחשבות על עצמה ועל העולם, בביקורות שלה על עצמה ועל אחרים. כל זאת, תוך כדי שיפור הזרימה האנרגטית באמצעות נקישות על אותן נקודות המצויות על מסלולי האנרגיה. לעתים יצאה צליל עייפה מאד מפגישה, לעתים יצאה ערנית ונמרצת. עם הזמן למדה להתבונן על עצמה ולטפל בעצמה ברגעי מצוקה באמצעות טכניקת ה- EFTגם בחיי היום יום. בהדרגה שכמעט לא נראתה לעין התחילה להרגיש פחות תקועה, יותר מעיזה.
דר' נורית מרכוס, קיץ 2015
