מאד כאב לרונית שהיחסים עם בתה אורית קשים. אורית נעזרה בה בטיפול בנכדים, אבל נמנעה מקשר של קרבה, ואפילו המעיטה להיפגש בשבתות. רונית לא הבינה למה. היא ידעה שבתה חכמה ויוצרת קשרים נעימים עם אחרים. למה לא אתה? ההיעדר בקשר בלט עוד יותר בהשוואה עם הקשר החם שהיה לה עם הבן. והרי בדרך כלל הקשר בין אמהות ובנות קרוב יותר מהקשר לבנים…
ספרי לי על אורית, בקשתי. היא רואה רק את עצמה, היא אנוכית, שתלטנית, מתפרצת על כל שטות, אמרה. ותארי לי גם את עצמך, הצעתי. אני תמיד משתדלת – מתאמצת להיות טובה, מתחשבת, מוותרת.
התחלתי להקיש על גופי כשהיא מסתכלת ומצטרפת אלי בנקישות על גופה על פי טכניקת ה-EFT. הקשנו על נקודות הפותחות את הזרימה האנרגטית תוך כדי אמירות כמו "מקבלת את עצמי עם זה שיש לי בת אנוכית". תוך כדי הנקישות הוספנו היבטים נוספים של המאפיינים השליליים של אורית. הזרמת האנרגיה העלתה לתודעה תכונות שליליות נוספות, שגם אותן ליווינו בהקשות על הגוף.
עברנו לסבבים של נקישות על הגוף המלוות באמרות החיוביות של רונית על עצמה. הוספנו כל אמירה חיובית שעלתה בדעתה על עצמה תוך כדי התהליך. הוספנו סבבי נקישות בהן היתה הנגדה בין שתיהן, כמו: "מקבלת את עצמי עם זה שאורית אנוכית ואני מתחשבת, אורית שתלטנית ואני וותרנית". בהתחלה היו האמירות מלוות בתחושת כעס, תסכול, היות צודקת. בהדרגה, עם החזרה על המלים ועם שנפתחה זרימת האנרגיה, עלה מידי פעם חיוך. האמת המוחלטת שבדברים החלה להתמוסס.
המשך הטיפול הפסיכולוגי העלה את הילדות ואת הצורך העז של רונית להיות טובה כילדה כדי לזכות להערכה ואהבה. בהדרגה התבהר לה שנשאה עמה כל חייה את האמונה שעליה לוותר על רצונותיה מול רצונות האחר כדי לזכות באהבה. היא החלה להעיז להקשיב לרצונותיה ולבטא אותם. בהפתעה גמורה דיווחה שהיחסים עם בתה נהיו רגועים וחמים יותר.
