"הפסימיים רואים קושי בכל הזדמנות והאופטימיים רואים הזדמנות בכל קושי."
היא הגיעה לטיפול פסיכולוגי במהלך פרידה ממי שהיה בעלה שנים רבות. הרגישה צורך לחזק את תחושת הערך והביטחון העצמי. הפגישות התמקדו בזיהוי התחושות בהן היתה שרויה ובשחרור הגוף מהחסימות הרגשיות שליוו תחושות אלו.
ואז, באחד מימי ששי, היא יצאה מהחנייה עם הרכב ומכונית אחרת ש"טסה" במגרש החנייה פגעה לה בכנף. זה ממש הלחיץ אותה. לא היתה בטוחה מה צריך לעשות. בהלה וחוסר אונים אחזו בה ועימם גל של כעס על שהיא תקועה עכשיו עם הצרה הזו. עד לא מזמן היתה מצלצלת לבעלה מול קשיים שכאלה. עכשיו היא בגפה, נלחצת, צריכה להתמודד, לא בטוחה איך נכון להתנהל.
הזכירה לעצמה שאין ברירה, נשמה נשימה עמוקה, זקפה את ראשה ויצאה מהרכב. ברכב הפוגע ישב איש מבוגר וכעוס שניסה להטיל עליה את האשמה. גיבורת סיפורנו גייסה את כל הנחישות שיכלה לאסוף וביקשה את הפרטים הדרושים. האיש רתח והאשים אותה. למרות ממטרי הזעם שניחתו עליה הרגיעה את עצמה, נסעה הביתה והחלה במסע טלפונים כדי ללמוד מה עושים הלאה. בהמשך טיפלה בתיקון הרכב מול מוסך, שמאי וביטוח. זה היה מלחיץ, מעייף, לקח זמן יקר. למרות הקושי הרגישה שהיא מתאמנת ומשפרת את יכולת ההתמודדות שלה, שחוסר האונים מפנה בהדרגה מקום לתחושת יכולת.
הטיפול הפסיכולוגי נתן לה את הכלים לטפל בבהלה שלה, להירגע ולהיות עניינית. אירוע התאונה היווה הזדמנות לתרגל את הכלים הללו בזמן אמת.
הרבה יותר נוח לנו כשהחיים מתנהלים על פי הציפיות שלנו. כשהחיים מזמנים לנו קושי – אנחנו נלחצים, מרגישים חסרי אונים, מייחלים שמישהו יציל אותנו. אבל לפעמים דווקא סיטואציות אלו בהן אנחנו "עם הגב לקיר", ניצבים לבדינו מול בעיה, מגייסות מתוכנו יכולות חדשות שאינן מוכרות לנו.
דר' נורית מרכוס, פברואר 2013.
