זוג פנה לייעוץ. הילד בן השמונה שאימצו החל לרוקן להם את הארנקים. מהמורה שמעו כי הוא קונה ממתקים למכביר ומחלק לילדי הכתה. הם דיברו עם הילד, החלו לתת לו דמי כיס, ביקשו שלא ייקח בלי רשות, אבל הכסף המשיך להעלם. הם נבהלו. "סרטים" מפחידים עלו במוחותיהם. הם פנו לטיפול, סיפרו על הילד שעבר חיים כל כך קשים ועל כך שכל כך קשה ומפחיד להם אתו.
הטיפול עסק בזיהוי מערך האמונות של שני בני הזוג, תוך כדי שחרורן באמצעות טכניקות גוף-נפש. נעשתה עבודה של התבוננות פנימית של כל אחד מבני הזוג על ההתפתחות העתידית של הילד. התנסויות בדמיון מודרך אפשרו להם לזהות את היכולות והכוחות הטמונים בילד.
בתהליך הדרגתי שנמשך שבועות אחדים התחזקו בהבנה ובאמונה שלילד גרעין טוב שיוכל להגיע בהדרגה לידי מימוש. באחד הימים אמרו לילד שהם יודעים שהוא לוקח מהם כסף. הם מבינים את הצורך העצום שלו לקחת לעצמו אחרי כל הדברים הקשים שעברו עליו במהלך חייו. הם גם סמוכים ובטוחים שזה יעבור לו בהדרגה, כי המהות שלו מעולה. הם סמוכים ובטוחים שעם הזמן יתגבר על קשייו ויתפתח להיות היהלום שבתוכו.
