בכל פעם שעולה לצביקה זיכרון טראומטי הוא רואה אותו כחיזיון, מתאר אותו בעוד אני קשובה, מנסה לקלוט כל גוון, להבין מה העיקר ומה הטפל בסיפור. בהמשך אנחנו עוסקים בפינוי אנרגטי של אותו זיכרון עצמו וגם של מסקנות פנימיות שנוצרו בהמשך לאותו אירוע. אנחנו נעזרים בטכניקתEFT או בדימיון מודרך לשם השגת הפינוי האנרגטי. בכל פעם שוקע צביקה בשינה לקראת סיום התהליך.
בפעם הראשונה שנרדם נכנסתי למבוכה. לא היה לי ברור למה. לא מאד שכיח שמטופלים נרדמים בפגישה, והסיבות להירדמות יכולות להיות שונות ומגוונות. הרגשתי שעלי להניח לו לישון. פניתי אל האינטואיציה שלי ושאלתי לפשר ההרדמות. כהבזק עברה בי הידיעה שצביקה מרגיש אתי מספיק בטוח ומספיק נוח כדי להירדם. ישבתי בשקט, מתבוננת בו כמו שאם מתבוננת בילד שלה כשהוא ישן. שלחתי לו אנרגיות של רגיעה ושל שטיפת הגוף-נפש מהזיכרון. דמיינתי כיצד המתח שהיה בו משתחרר והזיכרון הטראומטי מתחיל לאבד מרישומו על מערכות הגוף-נפש.
צביקה התעורר נינוח ורענן, כמו אחרי שינה טובה. נראה שמוחו עשה תהליך הדומה לתהליך כיבוי המחשב והדלקתו המחודשת.
